אנדומטריוזיס

adv

פורסם בתאריך: 10/02/2012

הרפואה הסינית התייחסה כבר לפני אלפי שנים לבעיה שמטרידה היום יותר ויותר נשים ברחבי העולם. לאורך מאות ואלפי שנים, נתנו פילוסופים ורופאים סיניים רבים את התייחסותם לתופעות של כאבי מחזור, כאבים סביב הביוץ, דימומים כבדים בווסת ועוד. הם פשוט לא קראו לזה אנדומטריוזיס אלא - "תקיעות  דם ברחם".
כדי להבין טוב יותר את האבחנה שהסינים עושים למחלות המערבות כאבים (לא משנה היכן בגוף), יש לזכור משפט בסיסי פשוט:
"היכן שיש כאב יש סטגנציה (תקיעות) - היכן שיש סטגנציה (תקיעות) יש כאב"
כשחושבים על זה, זה רעיון פשוט.. איך לא חשבו על זה קודם? היכן שאין תנועה, אין זרימה של אנרגיה ו/או דם או אז נחוש בכאב. באנדומטריוזיס נוצרת תקיעות של רקמת הרחם (הנודדת למקומות שמחוצה לרחם) . אותה תקיעות יוצרת כאבים עזים אצל אותה אישה הסובלת מהמחלה.
אבל קודם כל, כמה מילים על אנדומטריוזיס בהגדרתו המערבית: הרירית שמרפדת את חלל הרחם נקראת אנדומטריום. כאשר רקמת האנדומטריום גדלה מחוץ לחלל הרחם המצב נקרא אנדומטריוזיס. האזורים הנפוצים ביותר לגדילה של רקמת אנדומטריום מחוץ לרחם הם: השחלות, שלפוחית השתן, המעי הגס, פי הטבעת ובאגן על פני קרום הצפק שסביב החצוצרות והרחם. לא ידוע למה רק נשים מסוימות מפתחות נגעים של אנדומטריוזיס ומדוע רק חלקן לוקות בתסמינים קשים.
אנדומטריוזיס עלולה לגרום למגוון נרחב של תסמינים, אך התסמינים האופייניים לפי סדר שכיחותם הם:

  • כאבים עזים באגן או בבטן התחתונה מהם האישה סובלת לסרוגין במשך חודשים.
  • כאבי גב קשים לפני ובמהלך המחזור החודשי. מחלה זו היא הסיבה הראשונית לדיסמנוריאה - כאבים וחוסר נוחות לפני ובמהלך הוסת ו/או בביוץ.
  • עוויתות קשות בבטן בזמן הוסת.
  • כאבים בזמן קיום יחסי מין, בייחוד בעת חדירה עמוקה.
  • הפרעות במערכת העיכול כגון: עצירות, כאבים בזמן יציאה, שלשולים המופיעים בעיקר בזמן המחזור החודשי.
  • דימום מפי הטבעת בעת הווסת.
  • כאבים או דחיפות במתן שתן, בעיקר בזמן המחזור החודשי.
  • אי פריון. אחוז עצום של נשים שסובלות מבעיות פריון התגלו כסובלות מאנדומטריוזיס ברמה זו או אחרת. המחלה יכולה לגורם להיעדר ביוץ.

מבחינה סינית:
הגורמים המובילים לאנדומטריוזיס הם תקיעות של צ'י (אנרגיה) או תקיעות של דם. התוצאה היא כאב בכל מקרה. בתקיעות דם הכאב עז ונקודתי יותר, בעוד שבתקיעות צ'י (מכיון שמדובר באנרגיה ולא בחומר) הכאב, יחסית, יותר קל ומפושט יותר.
ישנם מספר גורמים שיכולים לתרום לאותה תקיעות. קודם כל, כמטפלת, חשוב לי לברר אם התקיעות נוצרה על רקע של עודף או רקע של חסר. מה הכוונה? גם חסר באנרגיה או בדם יכול להוביל לתקיעות, כי אם אין אנרגיה בגוף אין מה שיניע את הדם, ואז הוא עלול להיתקע. התוצאה היא אולי אותה תוצאה (תקיעות של דם), אבל הסיבה היא אחרת לגמרי ועל כן גם הטיפול יהיה שונה. ככלל, ברפואה סינית אנחנו שואפים להבין למה. למה דווקא אצל אישה אחת קרה דבר אחד ואילו אצל אישה אחרת, עם אותה פתולוגיה לכאורה, קרה דבר אחר לגמרי. לכל אחת יש להתייחס באופן אישי וספציפי על מנת להגיע לתוצאות מקסימליות, וזה לא משנה מה המחלה ממנה היא סובלת. זה בעצם ההבדל המהותי ביותר בין הרפואה המערבית המודרנית של ימנו, לבין הרפואה המשלימה.
הטיפול ברפואה סינית:
הטיפול מתחלק, כמו בכל צבא טוב, לשלושה חלקים. חשוב לי להדגיש כי אין חלק שחשוב יותר מהאחרים ואין חלק שאפשר או כדאי לוותר עליו. זהו טיפול משולב.
החלק הראשון (ללא סדר חשיבות, אקראי לגמרי) הוא שינוי תזונתי. הוכח כי יש שיפור ברור בהפחתת מזונות מעוררי דלקת ובעלי אינדקס גליקמי גבוה ובמקביל, בהוספת מזונות נוגדי דלקת (המכילים אומגה 3 כמו דגי בקלה, סלמון, מקרל, זרעי פשתן וכולי). בגדול זה אומר להפחית ככל שניתן "בלבנים והשחורים" - קמח לבן, סוכר, מוצרי חלב, קקאו וקפאין. בנוסף, יש להימנע ככל שניתן ממזונות שמכילים הורמונים כמו בשר, עוף וביצים. כמובן שאם צורכים מוצרים אלה באופן אורגני, הרי שאין בעיה. להגדיל את כמות הסיבים התזונתיים באוכל - זה תמיד טוב, אבל טוב כפליים אצל מי שסובלת מאנדומטריוזיס, כיוון שהגברת כמות הסיבים בתזונה מגדילה את הספיגה של האסטרוגן העודף. אסטורגן הוא הורמון שמשגשג יתר על המידה אצל מי שסובלת מאנדומטריוזיס. ככל שמונעים מהאסטרוגן לשגשג, רמת הכאבים יורדת משמעותית. 
החלק השני, דיקור סיני. את הדיקור אני מתאימה על פי האבחנה, כמובן. כלומר, אם הגעתי למסקנה שלאישה שמולי יש תקיעות דם על רקע של חסר דם וחסר צ'י/אנרגיה, הדיקור יהיה מניע דם וגם מחזק צ'י ודם. גם הטיפול במגע יותאם לכך. אתמקד (אם ברפלקוסולגיה דרך כפות הרגליים ואם בטווינא או שיאצו על ידי מגע באזור הבטן עצמה), בהנעה של האנרגיה באזור הבטן וחיזוק האנרגיה או הדם, במידת הצורך.
והחלק האחרון, טיפול בצמחי מרפא סיניים. טיפול בצמחים הוא חשוב בכלל ובבעיות גניקולוגיות בפרט. הטיפול בדיקור לרוב מתקיים פעם עד פעמיים בשבוע ואילו הצמחים נותנים מענה לכל שאר הימים. הצמחים עובדים פנימית, נספגים דרך מערכת העיכול (ולעיתים דרך העור, אם ניתנים במריחה חיצונית לבעיות עור שונות) והם עוצמתיים מאוד. טעמם אינו טעים, כמו כל תרופה, אך התוצאות שניתן להגיע דרך צמחים הן טובות לאין שיעור מהתוצאות אליהן אגיע רק על ידי דיקור.
לסיכום, אנדומטריוזיס היא מחלה קשה שהולכת ווהופכת לנפוצה יותר. היא נחשבת לתופעה למחלה הנסתרת של המאה העשרים ואחת. אומנם המודעות (ועימה הידע) הולכים וגדלים, אך לצערנו אין לה כרגע מענה יעיל (מלבד הליך ניתוחי פולשני), ברפואה המערבית. אני ממליצה לכל מי שמאובחנת ו/או החושדת שהיא סובלת מאנדומטריוזיס לתת הזדמנות לרפואה המשלימה בכלל, ולרפואה הסינית בפרט.
חשוב לזכור - יש מה לעשות ולא צריך לחיות עם הכאב לנצח. שיהיה לנו רק בריאות!

ad

}