אין הרצאה שאני לא מעלה בה את הביטוי, ותמיד אני נתקלת בשאלות מצד כמה מההורים, שלא לגמרי מבינים את כוונתי. החלטתי קצת להסביר איך הרפואה הסינית לילדים רואה את ההבדלים העיקריים.
כל אחד מאיתנו מכיר את הילדים שלנו כמו שאף אחד אחר לא מכיר. אנחנו יודעים עליהם כל פרט (לפחות בגילאים הצעירים), מכירים כל הבעה ויודעים בדיוק לפי צליל קולם מה מצב רוחם. נסו עכשיו לחשוב על ילדכם לפי התיאור הבא, ואני משוכנעת שתדעו האם הם עודף או חוסר.
ילד עודף
חסון פיזית
מערכת חיסון חזקה
לא בררן באוכל, להיפך, תיאבון בריא ביותר
עקשן, שתלטן, מאוד כריזמתי
סובל מחום, מזיע מהפנים או העורף בעיקר, אוהב לשתות
במצבים מעט חמורים יותר של עודף, לחיים סמוקות מאוד
ילד חוסר
חיוור, רזה ומעט חלש יחסית
בררן באוכל, אוכל מעט ומאותם דברים
מתקרר בקלות, גורר מחלות לאורך זמן
ילד נוח, שקט, פחות אקטיבי מילדים אחרים
אוהב להתכסות, אוהב חום
קול חלש, לעיתים הססניים
ילד עודף במצב מחלה
חום גבוה. בד"כ הילדים המפרכסים הם ילדי העודף
מחלה סוערת שיכולה להיעלם תוך יום וחצי למרות שנראתה חמורה מאוד
מזיע מאוד במחלה, לחיים מאוד סמוקות, למרות החום נשאר בד"כ חיוני
דלקות אוזניים, דלקות גרון – בד"כ יותר חיידקיות (לא חובה)
שיעול נבחני, נזלת או ליחה צהובה/ירוקה
ילד חוסר במצב מחלה
מחלה לא סוערת אבל ממושכת
אנרגיה ירודה מאוד במחלה, חוסר תיאבון מוחלט
ישנוניים ומאוד לא אקטיביים במחלה
מחלה שחוזרת על עצמה – למשל נזלת או שיעול כרוני.
נטייה לליחה/נזלת לבנה או שקופה
אם בעיה באוזניים בד"כ יותר נוזלים ופחות דלקות סוערות כואבות
האם הילד חייב להיות עודף או חוסר מובהק?
לא כל ילד במצבו הבריא יראה תכונות מובהקות לכאן או לכאן, למרות שרבים מתוכם כן יעשו את זה. חשוב לזכור שלא כל סעיף וסעיף ברשימה צריך להופיע בילד שלנו, כדי שנאבחן אותו כילד חסר או ילד עודף. אבל בהחלט קל יותר להבין מיהם ומהם במצבי מחלה.
בגלל שמחלה היא מצב אקוטי שמוציא מהשגרה, היא מבליטה מאוד תכונות מסוימות בילדים שלנו, וקל יותר להבין אז מה הנטייה הטבעית שלהם.
האם זה "רע" ילד עודף או ילד חסר?
אין שום שיפוט בשמות התואר חסר עו עודף. ילד חוסר נרצה לחזק, בעוד שילד עודף לרוב נרצה יותר לווסת ולהרגיע. אין ספק שילד חוסר יסבול יותר ממחלות מאשר ילד עודף. לצערנו, מסיבות כאלה ואחרות, הם נולדו עם פחות אנרגיה, עם מערכת חיסון חלשה יותר. זה לא אומר שאי אפשר לחזק אותם!
בעזרת טיפול ברפואה סינית ויפנית אפשר לתמוך בילדים המוגדרים כחסר, לחזק אותם ולשפר את החסינות שלהם. גם בילדי עודף חשוב לטפל. יש להם נטייה להיות יותר עקשניים ולסבול מהתפרצויות או התקפי זעם. היבט נוסף בו יוצא לי לטפל הרבה בילדי העודף, בגלל התיאבון הבריא שלהם, ובגלל הנטייה שלנו להאכיל ילד בכל כמות כל זמן שהוא מביע עניין.. הם נוטים לסבול מהצטברות של מזון ונוזלים, מה שמייצר אצלם מצב של ליחה או לחות במערכת העיכול והנשימה.
לסיכום, הילדים שלנו נולדים עם קונסטיטוציה/מבנה מסויים. המבנה הזה יכתיב הרבה על העתיד שלהם, אבל עדיין אפשר לסייע להם ובדרכים עדינות שעובדות עם הגוף ולא נגדו.
רק בריאות!