תולעי מעיים בילדים
תולעי מעיים היא אחת מהמכות היותר מטרידות בגילאי הגן. ילדים רבים סובלים מתולעים ולעתים מדובר במצב כרוני, כאשר ההורים לא מספיקים לסיים עם סבב אחד, והנה השני כבר בפתח.. במאמר זה אנסה לסקור את שיטות הטיפול הקיימות ברפואה הסינית והמערבית גם יחד.
תולעי מעיים הם סוג של טפיל. טפיל הוא ייצור שחי על חשבון ייצור אחר, ומקבל ממנו את ההזנה שלו. כלומר, תולעי המעיים חיות בגוף של ילדנו וניזונות ממנו. לרוב תולעים יעדיפו לחיות במעיים כיוון ששם הן יקבלו את התזונה הטובה ביותר, אך חשוב לדעת שהן יכולות לחיות בכל מקום אחר בגוף.
מדוע ילדים נדבקים יותר מאשר מבוגרים?
יש לכך שתי סיבות עיקריות. האחת, היגיינה. ילדים בגילאי הגן נוהגים לדלג על טקס שטיפת הידיים לאחר ביקור בשירותים, ואף לשלוח ידיים לאזור פי הטבעת מבלי לשים לב ותוך כדי ריכוז או משחק. משם הדרך של הידיים אל הפה קצרה מאוד, ומאפשרת לתולעים לחדור לגופם באין מפריע. חשוב לקחת בחשבון שהתולעים יכולות לחיות כעשרה ימים במשטחים פתוחים ולכן ההדבקה היא קלה מאוד יחסית. הביצים יכולות לעבור מהידיים של הילד, שלא שמר על הגיינה, לכל משחק בגן, לכלי המיטה וכולי.
סיבה שניה היא שמערכת החיסון בילדים היא פחות מפותחת, ולכן מלכתחילה הם מועדים יותר לפורענות מסוג כזה. גם קשישים הם אוכלסיה שנמצאת בקבוצת סיכון, בדיוק מהסיבה הזאת. בנוסף, אנשים החולים במחלות הפוגעות במערכת החיסון כמו איידס, חשופים גם הם לתולעים.
ישנם מספר רב של תולעים כמו, תולעי קרס, תולעי סרט, תולעי סיכה ועוד. תולעי סיכה הן הסוג הנפוץ בארצנו בעיקר בגני ילדים. התולעת נודדת בלילה לפי הטבעת כדי להטיל ביצים, ויודע כל הורה שילדו סבל מתולעי מעיים, שבלילה הסבל גדול ואיתו גם היכולת לזהות את התולעים.
מדוע יש גרד? בגלל שלב ההטלה של הביצים. אגב, כל תולעת מתה מיד לאחר שהיא מטילה את הביצים.
אבחנה
האבחנה נעשית בד"כ אחרי תלונות של גרד בפי הטבעת ו/או בוגינה אצל בנות. כאמור, מרבית התלונות יופיעו בלילה לכן בזמן הגירוד, יש להשכיב את הילד על גבו ולפסק בעדינות את פי הטבעת. בעזרת פנס נוכל לאשר נוכחות של תולעים. יש מקרים בהם ניתן פשוט לראות את התולעים בצואה, כשהן זזות וחיות לגמרי. שיטה נוספת היא להדביק דבק לפי הטבעת ולקוות שחלק מהביצים ייתפסו בו ויאותרו מתחת למיקרוסקופ. ישנן גם בדיקות מעבדה שונות שמאבחנות את סוג התולעת והן מתבצעות על סמך בדיקת הצואה. יש לציין שמדובר בבדיקה בעייתית ומחייבת דגימה טריה, מה שלא תמיד קל לנו כהורים להשיג. לעיתים ההורים נאלצים לחזור על הבדיקה שוב ושוב, עד לקבלת זיהוי ודאי של הטפיל.
מניעה
חשוב ביותר להבין שאין טיפול טוב יותר ממניעה, וזאת ניתן להשיג רק על ידי חינוך של כל ילדי הגן והצוות להגיינה. כל זמן שההגיינה בגן תהיה לוקה בחסר, התולעים יחזרו שוב ושוב. יש לדאוג שהצוות מחנך את הילדים לשטוף ידיים אחרי כל ביקור בשירותים ולפני כל ארוחה. יש לנסות למנוע הכנסה של ידיים לפה וכמובן, להימנע מציפורניים ארוכות שכן זה מקום שביצים יכולות לשכון בו בקלות.
טיפול
במידה ואחד הילדים נדבק, יש לכבס את כל הבגדים והמצעים שבאו עמו במגע, רצוי בהרתחה. ליתר ביטחון מומלץ לכבס את כל המצעים והמגבות בבית.
טיפול תרופתי – יש תרופות שניתנות כמו וורמוקס (VERMOX) או מינטזול (MINTEZOL). ורמוקס היא התרופה הנפוצה ביותר, ולרוב ניתנת במנה אחת, ומנה אחת נוספת לאחר כשבועיים וחצי. הטיפול הוא לכל בני הבית.
טיפול תזונתי – כאשר מדובר בבעיה כרונית, לדעתי עדיף לא להתפתות לטיפול המהיר כביכול שמציעה התרופה, ולטפל בשורש הבעיה. לעתים השורש הוא תזונתי. תולעים אוהבות מזון עשיר, מתוק ושומני. מומלץ להפחית במזונות מתוקים וחטיפים רבים בילדים הסובלים מתולעי מעיים. בנוסף יש מזונות שיודעים להרחיק את התולעים כמו שום, זרעי דלעת טחונים, זרעי פאפיה, זרעי מלפפון ועוד. מומלץ מאוד לחזק ילד שסובל מתולעים בצורה כרונית בעזרת פרוביוטיקה.
טיפול עתיק יומין בתולעי מעיים בעזרת שום, הוא החדרה של שן שום לפי הטבעת ישירות. רצוי לרכך את האזור עם משחה מסככת ומעל הכל, לוודא ששן השום שלמה לחלוטין כדי שלא תשרוף את פי הטבעת.
גם וזלין מקשה מאוד על התולעים להטיל ביצים ולכן יכול להשתתף בטיפול ובמניעה גם יחד.
ברפואה הסינית אנחנו מתייחסים לתולעים כאל מצב המערב חום ולחות ולכן נדקור נקודות שמסלקות חום ולחות וניתן פורמולות צמחים לסילוק חום ולחות. מדובר בפורמולות יעילות ביותר, מאושרות על ידי משרד הבריאות.
במקרים מסויימים ננסה להוריד מוצרי מזון שמעוררים לחות כמו חטיפים עשירים בשומנים, מוצרי חלב בחלק מהילדים, מיצים וכולי. למותר לציין, שכל ילד יצא נשכר מהפחתת חטיפים ומשקאות ממותקים.
מעל לכל, יש לזכור שבכל הטיפולים יש להתמיד כ-4 שבועות, משך מחזור חיים אחד של תולעים, אחרת הן ישובו. בנוסף, לא לשכוח לידע את הגננות ובכלל את כלל ההורים בגן. אין שום סיבה להתבייש, הרי ילדכם נדבק מאחד הילדים בגן.. יתכן שהוריו פשוט לא ידעו לזהות את המצב. תזכרו שכמעט כל ילד שלישי נדבק בתולעים, כך שהמטרה צריכה להיות משותפת לכל ההורים – להגן על ילדי הגן!
רק בריאות!